אתרים ומסחר הסבר

מעבר בין פלטפורמות: מה עובר ומה נשאר מאחור

אתר ב-Wix אי אפשר לייצא כאתר, מוצרי Shopify יוצאים כ-CSV בלי התמונות, סיסמאות לקוחות לא עוברות לשום מקום, ו-WordPress מייצא XML של תוכן בלי העיצוב. מה בדיוק אפשר לקחת מכל פלטפורמה, לפי התיעוד הרשמי, ומה צריך לבנות מחדש.

הסיבה למעבר כמעט לא משנה: מחיר שעלה, פיצ׳ר שחסר, ספק שנסגר, או חנות שגדלה מהפלטפורמה שבה התחילה. השאלה שקובעת כמה המעבר יעלה היא תמיד אותה שאלה: מה מתוך האתר הנוכחי אפשר לקחת כקובץ, ומה צריך לבנות מהתחלה. התיעוד הרשמי של הפלטפורמות עונה עליה בצורה מפתיעה בבהירות, אם קוראים אותו לפני שמחליטים ולא אחרי.

נוח לחשוב על אתר כעל ארבע שכבות: הדומיין, התוכן (טקסטים, תמונות, מוצרים), הנתונים התפעוליים (לקוחות, הזמנות) והמערכת עצמה (עיצוב, תבניות, אפליקציות, לוגיקה). השכבה האחרונה כמעט לעולם לא עוברת. השאר תלוי בפלטפורמה.

Wix: התוכן שלכם, האתר לא

מאמר העזרה של Wix אומר את זה ישירות: האתר ״צריך להיות מאוחסן ומופעל על השרתים של Wix״ כדי לעבוד, ״ארכיטקטורת ה-SaaS אינה תומכת באחסון חיצוני״, ואין אפשרות לייצא את האתר כאתר. באותו מאמר Wix מבהירה גם שהתוכן שבניתם ״שייך לכם״ לפי תנאי השימוש, ושהטמעת אתר Wix בתוך אתר אחר אינה נתמכת. אין כאן אזור אפור: את העיצוב, את העמודים ואת ההתנהגות של האתר בונים מחדש בפלטפורמה החדשה.

מה כן יוצא? תוכן שמנוהל באוספי CMS של Wix אפשר לייצא כ-CSV, לפי מאמר נפרד: את כל האוסף ״כולל שדות מוסתרים ושדות מערכת״, רק פריטים שמסוננים, או רק את שמות השדות. תווים לא-לטיניים יוצאים ב-UTF-8, ושדות זמן ב-UTC+0 (כלומר שעתיים או שלוש פחות מהשעה בישראל, לפי העונה). המאמר אינו מתייחס לאופן שבו תמונות, טקסט עשיר או הפניות בין אוספים מיוצגים בקובץ, ואינו עוסק בפוסטים של הבלוג או במוצרי החנות; את אלה בודקים בנפרד לפי מאמרי העזרה של אותם מודולים.

הדומיין, אם נקנה דרך Wix, הוא השכבה שעוברת בצורה הנקייה ביותר: לפי נוהל ההעברה, לא ניתן להעביר דומיין בתוך 60 יום מהרכישה, קוד ההעברה (EPP) נשלח לדוא״ל של איש הקשר הרשום, וההעברה נמשכת עד שבעה ימים. מה עומד מאחורי כללי ה-60 יום, ולמה חשוב מי רשום כמחזיק, מוסבר במה באמת שלכם ברשת.

Shopify: המוצרים כן, התמונות דרך קישור, הסיסמאות לא

ב-Shopify הייצוא מסודר, אבל יש בו שלושה פרטים שמפתיעים בדרך כלל רק ביום המעבר.

מוצרים. לפי תיעוד ייצוא המוצרים, מייצאים ל-CSV את העמוד הנוכחי, את כל המוצרים, מוצרים נבחרים או את תוצאת הסינון. ״קובץ CSV בקידוד UTF-8 הוא פורמט הקובץ היחיד״ לייבוא ולייצוא. הקובץ נשלח במייל ברוב האפשרויות (ובכל מקרה שבו למוצר יש יותר מ-100 וריאציות). שדות ה-SEO title ו-SEO description יוצאים ריקים אלא אם ערכתם אותם ידנית. והחשוב מכול: ״תמונות המוצר אינן כלולות בקובץ ה-CSV״. הקובץ מכיל כתובות URL של התמונות, ובייבוא לחנות חדשה התמונות נוצרות רק אם הכתובות האלה עדיין נגישות ברשת. מי שסוגר את החנות הישנה לפני שהחדשה סיימה לייבא, מאבד את התמונות.

לקוחות. תיעוד הלקוחות ברור באותה מידה: עד 50 לקוחות הקובץ יורד בדפדפן, מעבר לזה הוא נשלח במייל, וגודל קובץ מוגבל ל-15 MB. ״אי אפשר להעביר סיסמאות של לקוחות מחנות אחרת באמצעות CSV״; הלקוחות מוזמנים ליצור סיסמה חדשה. ״מידע על הזמנות אי אפשר לייבא בקובץ CSV של לקוחות״, ועמודות Total Spent ו-Total Orders אינן מיובאות. גם היסטוריית מעורבות (פתיחות, קליקים, הקפצות) לא עוברת. הסכמה לשיווק מיוצאת ומיובאת בנפרד לכל ערוץ (מייל, SMS, וואטסאפ) כ-yes/no, ו-Shopify מזהירה שלא לשלוח דיוור למי שלא נתן הסכמה, גם מסיבות של מוניטין שליחה.

ההשלכה: ״להעביר את הלקוחות״ פירושו להעביר רשימת אנשי קשר עם הסכמות, לא חשבונות פעילים עם היסטוריה. את ההזמנות הישנות שומרים כארכיון (או מייבאים בכלים ייעודיים, לא דרך קובץ הלקוחות).

WordPress: ייצוא תוכן, לא ייצוא אתר

ב-WordPress הכלי המובנה הוא Tools → Export, שמייצר קובץ XML במתכונת WXR (WordPress eXtended RSS). לפי התיעוד, הקובץ מכיל ״פוסטים, עמודים, סוגי תוכן מותאמים, תגובות, שדות מותאמים, קטגוריות, תגיות, טקסונומיות מותאמות ומשתמשים״, ובאפשרות ״All content״ גם תפריטי ניווט. אפשר לסנן פוסטים לפי קטגוריה, מחבר, טווח תאריכים וסטטוס. את הקובץ מייבאים באתר WordPress אחר דרך Tools → Import → WordPress.

מה שהתיעוד לא אומר, וחשוב לדעת: קובץ ה-XML מתאר את התוכן ומצביע לתמונות לפי כתובתן, אבל הוא אינו מכיל את קובצי המדיה, את התבנית (theme), את התוספים או את ההגדרות של האתר. גם כאן, כמו ב-Shopify, התמונות מגיעות לאתר החדש רק אם האתר הישן עדיין משרת אותן בזמן הייבוא, או אם מעתיקים את תיקיית המדיה בנפרד. העיצוב והתוספים הם מערכת, לא תוכן, ומתקינים אותם מחדש.

היתרון של WordPress במעבר הוא בשכבה שמתחת: באחסון רגיל האתר כולו הוא קבצים ומסד נתונים שאפשר להעתיק לשרת אחר כפי שהם. זה מעבר של אחסון, לא של פלטפורמה, והוא פשוט בהרבה.

מה תמיד נשאר מאחור

  • העיצוב וההתנהגות. תבניות, אפליקציות, אוטומציות, טפסים מותאמים. בונים מחדש בכל מעבר בין פלטפורמות.
  • כתובות העמודים. אם מבנה הכתובות משתנה, צריך הפניות קבועות (301) מכל כתובת ישנה לחדשה, אחרת קישורים חיצוניים ותוצאות חיפוש נשברים. זו עבודה ששווה לתכנן לפני המעבר, לא לגלות אחריו.
  • סיסמאות ומנגנוני כניסה. אף פלטפורמה לא מייצאת סיסמאות, וטוב שכך; הלקוחות ייצרו חדשות.
  • היסטוריה שנצברה בפלטפורמה. ביקורות, נתוני אנליטיקה, היסטוריית הזמנות ודיוור. חלקם ניתנים לייצוא כארכיון, לא כנתונים חיים.

רשימת בדיקה לפני שמחליטים

  1. לייצא עכשיו, לפני המעבר, את כל מה שהפלטפורמה הנוכחית מאפשרת, ולפתוח את הקבצים. קובץ CSV עם עמודות ריקות או עם תמונות כקישורים הוא מידע שחשוב לדעת מראש.
  2. לבדוק מי מחזיק את הדומיין ואת כתובת הקשר שלו, ולהעביר אותו רק אחרי שהאתר החדש מוכן.
  3. להשאיר את האתר הישן פעיל עד שהייבוא, כולל התמונות, הסתיים ונבדק.
  4. להכין טבלת כתובות ישנות וחדשות והפניות 301.
  5. לתכנן הודעה ללקוחות על יצירת סיסמה חדשה, ולהעביר הסכמות שיווק כפי שהן, בלי ״לנחש״ הסכמה שלא נרשמה.

אם המעבר הוא לחנות, בחירת הפלטפורמה החדשה תלויה גם במה שאפשר לסלוק בישראל ובדרישות החשבוניות; על זה בכתבה חנות אונליין בישראל: Wix, Shopify או WooCommerce.

בעמוד הזה
  1. Wix: התוכן שלכם, האתר לא
  2. Shopify: המוצרים כן, התמונות דרך קישור, הסיסמאות לא
  3. WordPress: ייצוא תוכן, לא ייצוא אתר
  4. מה תמיד נשאר מאחור
  5. רשימת בדיקה לפני שמחליטים

המשך קריאה

אתרים ומסחר הסבר 6 דק׳ קריאה

מה באמת שלכם ברשת: דומיין, אחסון, דוא״ל וחשבונות

הדומיין הוא זכות שימוש לתקופה קצובה, האתר יושב על שרת של מישהו אחר, והחשבונות העסקיים פועלים לפי תנאים של פלטפורמה. מה מתוך זה באמת בשליטתכם…

מערכת Nirocom

אתרים ומסחר מדריך 5 דק׳ קריאה

נגישות אתר בישראל: מה החוק דורש מעסק קטן

חובת ההנגשה של אתרי אינטרנט בתוקף מאוקטובר 2017, אבל התקנות כוללות מדרגות פטור לפי מחזור: עד 100,000 ₪, עד 300,000 ₪, עד מיליון ₪ לאתר קיים.…

מערכת Nirocom