״האתר שלי קטן, זה בטח לא חל עליי״ היא ההנחה הנפוצה, והיא נכונה רק בחלק מהמקרים, ובתנאים. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) מ-2013 מחייבות להנגיש שירותי אינטרנט לציבור, ואחרי דחייה של שנה (מאוקטובר 2016, לפי דיווח לשכת המסחר מספטמבר 2016) החובה נכנסה לתוקף ב-26 באוקטובר 2017. באותו יום, לפי לשכת המסחר, פורסמו ברשומות גם תקנות ההקלה, שאושרו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ב-5 בספטמבר 2017 (Gadgety). ההקלות האלה הן מה שקובע אם העסק הקטן שלכם חייב, פטור, או פטור בתנאים.
הכתבה מסכמת את המצב לפי מקורות משניים אמינים (כל-זכות, לשכת המסחר, מכון התקנים) ולפי קטעים מנוסח התקנות. היא אינה ייעוץ משפטי, ובמקרה גבולי בודקים מול יועץ נגישות או עורך דין.
מי פטור, ולפי מה
כל-זכות מסכם את מדרגות הפטור כך:
| המחזור השנתי של העסק | מה המצב |
|---|---|
| עוסק פטור, או מחזור עד 100,000 ₪ | פטור מלא ואוטומטי מהנגשת שירותי האינטרנט |
| 100,000 עד 300,000 ₪ | פטור שמתחדש כל שלוש שנים, כל עוד המחזור אינו עולה על 300,000 ₪ |
| 300,000 עד 1,000,000 ₪ | פטור זמני לשלוש שנים, רק לאתר קיים שעלה לפני 26.10.2017, בתנאים: אתר חדש שנבנה אחרי התאריך הזה חייב להיות נגיש; דרכי הקשר לקבלת השירות מתפרסמות באופן נגיש; הפטור מתחדש כל שלוש שנים לפי ממוצע המחזור בשלוש השנים הקודמות |
| מעל 1,000,000 ₪ | אין פטור אוטומטי; אפשר לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות |
שני פטורים נוספים אינם תלויים במחזור:
- אתר עם מעט משתמשים. פטור אוטומטי כשהשימוש באתר דורש רישום, ובכל רגע נתון רשומים בו לא יותר מ-500 משתמשים. הדוגמה של כל-זכות: אתר קורס תכנות עם 200 נרשמים.
- אי-היתכנות טכנולוגית. כשהתאמה מסוימת אינה אפשרית טכנית, מורשה נגישות השירות של הגוף רשאי לתת פטור לאותה התאמה, על סמך חוות דעת מומחה, לשלוש שנים עם הארכה לשלוש נוספות; מעבר לשש שנים נדרש אישור הנציבות. גוף שקיבל פטור כזה חייב לספק התאמות חלופיות, לציין בהצהרת הנגישות שלו שיש לו פטור ומה החלופות, ולמסור את אישור הפטור לאדם עם מוגבלות שמבקש אותו.
שימו לב למילה ״קיים״ במדרגה השלישית. עסק עם מחזור של חצי מיליון ₪ שבנה אתר חדש ב-2024 אינו נהנה מהפטור הזה; הוא חייב בנגישות. ההקלה הגדולה נועדה לאתרים שהיו באוויר כשהתקנות נכנסו לתוקף.
מה ״נגיש״ אומר: ת״י 5568
התקנות מפנות לתקן הישראלי ת״י 5568, ״קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט״, שמבוסס על הקווים המנחים הבינלאומיים WCAG. התקן עודכן: לפי מכון התקנים, ת״י 5568 חלק 1 במהדורתו הנוכחית, ״נגישות אתרי אינטרנט״, פורסם ב-28 בספטמבר 2023 (ברשומות ב-22 באוקטובר 2023) והחליף את מהדורת 2021 שבוטלה באותו יום. חלק 2, שפורסם באותו תאריך, עוסק בנגישות מסמכים דיגיטליים שזמינים להורדה מהאתר (קובצי PDF ודומיהם); טפסים ומסמכים אינטראקטיביים נשארים בחלק 1.
הנקודה המעשית: ״האתר נגיש״ אינה הצהרה כללית אלא התאמה למהדורה מסוימת של תקן. יועץ נגישות שעובד לפי המהדורה הקודמת, או תוסף נגישות שמבטיח ״עמידה בחוק״ בלחיצה, אינם תחליף לבדיקה מול התקן העדכני. דף התקן במכון התקנים אינו מציין בעצמו את רמת ההתאמה הנדרשת; את זה בודקים בנוסח התקנות ובתקן עצמו, לא בכתבה.
מה חובה גם אם אתם פטורים
- פרסום ההתאמות באתר. לפי תקנה 34(א)(4), גוף שחייב בנגישות השירות מפרסם את ההתאמות שביצע באתר האינטרנט שלו, אם יש לו כזה. זה הבסיס ל״הצהרת הנגישות״ שמופיעה ברוב האתרים הישראליים: לא טקסט שיווקי, אלא פירוט של מה הונגש, מה לא, ולמי פונים.
- דרכי קשר נגישות. הפטור במדרגה של 300,000 עד מיליון ₪ מותנה בכך שדרכי הקשר לקבלת השירות מתפרסמות באופן נגיש, באתר או במקום אחר.
- בדיקה תקופתית. תקנה 28 דורשת בדיקות תקופתיות של נגישות השירות, כולל ההתאמות באינטרנט, לפחות אחת לחמש שנים.
- תיעוד הפטור. פטור ״אוטומטי״ לפי מחזור אינו דורש אישור, אבל כן דורש שתוכלו להראות על מה הוא מבוסס. שמרו את נתוני המחזור ואת תאריך עליית האתר.
מה קורה כשמישהו תובע
לפי כל-זכות, גוף שלא ביצע התאמות נדרשות מקבל הודעה ו-60 ימים לתקן. אם לא תיקן, המסלולים האפשריים: פלילי, עם קנס של כ-150,000 ₪; אזרחי, עם פיצוי של עד 50,000 ₪ לתובע ללא הוכחת נזק; ומנהלי, שבו הנציבות רשאית להוציא צו נגישות, שהפרתו גוררת קנס של 7,500 ₪ לכל יום מעבר למועד (כפול לתאגיד). תביעות ייצוגיות אפשריות גם הן. רשאים לתבוע אדם עם מוגבלות, הנציבות, או ארגון שמקדם זכויות של אנשים עם מוגבלות. דרישת ההודעה המוקדמת ו-60 הימים, שנוספה בתיקון 2017 לפי Gadgety, היא מה שמונע תביעה אוטומטית בלי הזדמנות לתקן; היא גם אומרת שמכתב כזה אינו משהו שמתעלמים ממנו.
מה לעשות, לפי המצב שלכם
- קבעו באיזו מדרגה אתם, לפי המחזור השנתי (ובמדרגה השלישית, לפי ממוצע שלוש שנים ותאריך עליית האתר).
- אם אתם פטורים: תעדו את הבסיס לפטור, פרסמו דרכי קשר נגישות, ושקלו בכל זאת את היסודות (טקסט חלופי לתמונות, קונטרסט, ניווט במקלדת), כי הם משרתים גם לקוחות בלי מוגבלות וגם את מנועי החיפוש.
- אם אתם חייבים: בדיקה מול ת״י 5568 חלק 1 במהדורת 2023, תיקון, והצהרת נגישות שמפרטת מה בוצע. אם משהו אינו אפשרי טכנית, המסלול הוא פטור מתועד להתאמה הזאת, לא שתיקה.
- אם האתר יושב על פלטפורמה (Wix, Shopify, WooCommerce ודומיהן), בדקו מה התבנית נותנת ומה נשאר באחריותכם: טקסט חלופי, כותרות, טפסים ותוכן שאתם מזינים. איך בוחרים פלטפורמה לחנות ישראלית מוסבר בחנות אונליין בישראל.
- בדקו את הטיפוגרפיה. חלק גדול מתלונות הנגישות הפשוטות הן טקסט קטן מדי או דהוי מדי; על בחירת פונט עברי וקונטרסט ראו פונטים עבריים לאתר.
ובסוף, מה שלא נכנס לטבלאות: אתר נגיש הוא אתר שאפשר להשתמש בו בטלפון ישן, בשמש, ביד אחת, ועם קורא מסך. רוב הצעדים לשם משפרים את האתר לכל מי שנכנס אליו, גם למי שהחוק לא נכתב בשבילו.